כשאתה מתחיל לכתוב מחר… תזכר שאתה עושה את מה שאתה אוהב, מעניק את מה שאתה מאמין בו ומשקיע במה שחשוב. האמת שבלא נודע.
על מצבי תודעה הכרה ומודעות עצמית
6 דק׳ קריאה
לחקור את נושא התודעה על רובדיה השונים זה ניסיון יהיר, מטופש ואמיץ. הרי איך אפשר לחקור בכלל את הדבר שממנו מורכבים כל הדברים באשר הם?
על זה היה אומר לאו טצה: ״היודע לא מדבר עליו, המדבר לא יודע אותו״.
במילים אחרות, אי אפשר באמת לחקור את מושג התודעה, שהרי היא, מושג על. אפשר אולי לחקור אודות המרכיבים שלה וההתבטאויות שלה במציאות הממשית והרוחנית שלנו, אבל לא את הדבר עצמו.
מילים הן ערוץ עשיר ומגוון, אבל גם הן מגבילות ומצמצמות את החוויה עצמה להגדרות סובייקטיביות. כל אדם שחווה בעבר חוויה פסיכדלית או טרנסצנדנטלית יאמר ש״אין לו מילים שיוכלו לתאר את החוויה עצמה״.
אבל מילים הן הדרך שלנו לתקשר את הדברים ולחלוק אותם עם הסביבה, וכשאנחנו מדברים על מילים אנחנו מדברים על מושגים והגדרות, ונכון יהיה לדייק את ההגדרות שבהן אנחנו משתמשים כשאנחנו מדברים על דברים שונים ולו רק בגלל העובדה שפרשנות אישית לא פוסחת על אף אחד. הרבה פעמים אומרים לי שזו רק סמנטיקה, אבל סמנטיקה היא הכל. כי היא זו שיוצרת את המשמעות שלנו לדברים שעליהם אנחנו מדברים.
מצאתי את עצמי השבוע, מגרד בין לו״ז אחד לאחר זמן לקרוא ולהעמיק אודות אותן ההגדרות שאני מתיימר לחקור אודותיהן. כדי שנוכל להבין, יחד, למה באמת אנחנו מתכוונים כשמדובר על תודעה, על הכרה, מודעות ומושגים שונים שנוטים להתפס כמשיקים זה לזה או מייצגים תופעה דומה.
בקיצור, קצת סדר בתוך הרבה בלאגן…
התודעה עצמה, היא מושג על. התשתית לכל פעולה הכרתית. התודעה היא הידע המצוי בתוכנו, והידע שמעבר לנו ולהשגתנו. התודעה היא הידע שבזכותו פועל גופנו מבלי שנחשוב על כך, הדבר שמאפשר את הקיום שלנו ושל יצורים אחרים בעולמנו. היא הידע שבא לידי ביטוי בכל תחום מדעי, מוזיקלי, מתמטי ופיזיקלי. התודעה קיימת בכל דבר שאנו חווים באופן מודע ולא מודע. היא האוקיינוס שעליו מתרחשים כל הדברים כולם.
ההכרה, לעומת זאת, היא תופעה של התודעה הרחבה. ההכרה שלנו מתאפיינת בתהליכים כמו קשב, תפיסה, זיכרון, שפה, יכולות למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות. אדם ללא הכרה, לא יכול לעשות את כל אלו. אבל זה לא אומר שהוא לא בעל תודעה. תפקידה של ההכרה היא גילוי התודעה והבאתה לידי מודעות.
אם אפשר לשים את זה במטאפורה פשוטה, ״דלתות ההכרה״ היא צידן הפנימי של ״דלתות התודעה״. ההכרה מכתיבה את חווית התודעה הפרטית מתוך התודעה האוניברסלית שהיא כאמור, צידן החיצוני של אותן הדלתות.
המודעות העצמית היא התכונה הגבוה ביותר של ההכרה. היא כשלעצמה, ייחודית לנו כבני אדם. אנחנו לא רק חושבים, אלא אנחנו גם מסוגלים להיות מודעים למחשבות שאנו חושבים עליהן. המודעות העצמית היא זו שמאפשרת לנו לחוות תהליכים מורכבים כמו חישה, תפיסה מודעת, זיכרון עבודה, כוונה ורצון.
בעוד שתהליכי ההכרה שלנו מתנהלים ברובם (הכמעט) מוחלט ללא מודעות, המודעות מאופיינת ביכולת של האדם למקד את תשומת הלב
וזה דבר חשוב מאוד להבין, הרבה אנשים, ואני בכללם, מנסים להלחם במחשבות או ברגשות שגועשים בתוכם, מבלי להבין שכל ביטוי של מלחמה פנימית יוביל לעוד כאב או סבל. מאחר ואין לנו שליטה על הרגשות ו/או על המחשבות שלנו, ראוי שנזכור שהדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו היא תשומת הלב שלנו. כלומר, אין לי שליטה כלל על מה שקורה בעולם החיצוני לי ולא בעולמי הפנימי למעט מה שאני בוחר לתת לו משמעות ומקום.
תשומת הלב מחייבת מידה מסויימת של מודעות עצמית. על מה אני בוחר להסתכל בכל רגע בחיי? איך אני בוחר לפרש ולהגדיר את מה שקורה לי, קרה לי ועוד יקרה לי? האם אני נענש או מאותגר? האם זה הסוף או ההתחלה? האם אני מסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה? ועוד דוגמאות רבות…
אם לעטוף את זה במשפט אחד, תשומת הלב שלנו קובעת את איכות חיינו. כי זה אף פעם לא הנסיבות, לא האירועים ולא המציאות. כי היא כאמור, בלתי נשלטת. בשונה מהיכולת שלנו להגיב אליה או לעבד אותה בצורה מקדמת ומעצימה.
במציאות היומיומית שלנו אנחנו חשופים ל-3 מצבי תודעה שונים:
1. ערות
2. שינה עמוקה
3. חלימה
ישנם עוד מצבי תודעה רבים ושונים אך הם לרוב חריגים כמו הזיות או פסיכוזה, או מצבי תודעה ״גבוהים״ כמו מצבים מדיטטיביים, הארה או תפילה.
התודעה, גם אם היא סובייקטיבית, לא מחייבת מודעות. כך למשל אדם יכול במצב חירום לפעול באופן אינסטינקטיבי מבלי לחשוב על כך או לתכנן את הפעולה מראש אלא רק לחשוב עליה בדיעבד. כך גם במצבי שינה עמוקה, חלימה או תרדמת.
אף על פי שהתודעה האוניברסלית, או כמו שהגדיר אותה קרל יונג, ״מאגר חוויות קולקטיבי המשותף לכל בני האדם״, היא רחבה ובעלת גישה לכל דבר שהוא בעל תודעה, התודעה הסובייקטיבית הפרטית של כל אדם עם עצמו היא בלתי אפשרית חלוקה עם אנשים אחרים. שהרי, שום שפה לא יכולה להעביר חוויה סובייקטיבית. אנחנו כמובן יכולים לתאר רגשות, מחשבות ותחושות, אך לא להעביר את החוויה במלואה כפי שחווינו אותה.
גם ע״פ תרבויות עתיקות וגם בפילוסופיה של התודעה ניתן להרחיב את שדה התודעה שלנו על ידי תהליכי הזדהות. כשיכולת ההזדהות שלנו גדלה, ובאותה נשימה שחרור תפישת ה״אני״ הנבדל מן הסביבה, התודעה שלנו מתרחבת עד כדי תחושת חיבור עם אנשים, חיות וצמחים (אנימיזם). כמו משה שדיבר עם הסלע, בלעם וחמורו, שלמה המלך ויכולתו לדבר עם עולם החי ועוד דוגמאות רבות ושונות…
איך נוצרת התודעה? זה כבר יחכה לפרק עם פרופ׳ ליעד מודריק בשבוע הבא:)
כשהדברים מוגדרים, מתאפשר לנו להבין אותם קצת יותר טוב.
הפודקאסט: השבוע נפגשתי עם ניר תדמור, ניר הוא פסיכותרפיסט טרנספרסונאלי וחוקר פסיכדליקה ומצבי תודעה לא שגרתיים. בשיחה שלנו דיברנו על תהליכי אינטגרציה טיפוליים (ומה זה לעזאזל), על מרחבים בטוחים ואיך ניתן לחבר בין החלקים השונים של הנפש, העבר, הרצונות, הפצעים והדפוסים הלא-מועילים, בדרך למימוש עצמי.
נשתמע באוזניות בראשון כרגיל.
נ.ב- אני מקפיד להשקיע בכל יום, לפחות 10 דק׳ של קריאה. גם אם זה נשמע לכם כלום ואתם מהאנשים של מ-0 ל-100, 10 דק׳ בימים עמוסים ולחוצים זה הרבה יותר מלא לקרוא כלל, ולפעמים מה שחשוב הוא לפתח את ההרגל שאתם רוצים לא לסיים את הספר. כי דברים גדולים מתחילים מפסיעות קטנות.
את מי שהנושא הזה מעניין אותו כמו שהוא מרתק אותי, אני ממליץ מאוד על הספר של ד״ר שריה דרויאן ״חלונות לתודעה״, ספר שמוצא את המילים הכי מדוייקות להגדיר את הנושאים הכי מורכבים שיש. תהנו.
אוהב,
באמת.
ברוך
אם אהבתם.ן מוזמנים.ות לשתף ולהעביר הלאה. להצטרפות לקבוצה - דלתות התודעה https://chat.whatsapp.com/Kfo5J15Pyv1G6fesOViUpr