איך להפוך עצלנות ליעילות?
לימדו אותנו שיש טוב ורע בעולם. מותר ואסור, נכון ולא נכון, שחור ולבן בתהליכי חינוך בגיל הרך, החלוקה הזו מאוד נוחה ודי הגיונית.
תחת שתי הקטגוריות הללו של טוב ורע, התחלנו לסווג את העולם שאנחנו מכירים על שלל ההיבטים שבו. תחת הסיווג הגס הזה נכנסות גם מערכת ההתנהגויות שלנו. למדנו לגנות עצלנות, להפסיק להיות נאיביים או להלחם בדחיינות מבלי להבין שלכל התנהגות כזו או אחרת, יש תועלת רבה בהקשרים מסוימים. ניקח לדוגמא את העצלנות, (ואם זה יעניין אתכם, כתבו לי וארחיב גם על דחיינות ושאר סוגי התנהגויות) אנחנו תופשים אנשים עצלנים (אע״פ שכולנו קצת כאלה),
כאנשים שאין להם כוח לעשות כלום. שלא נוקפים אצבע כדי לנוע ביהדות נתפשת תכונת העצלנות בצורה שלילית. היא מוזכרת בספר משלי, פרק ו׳, פסוקים ו׳-יא׳:
לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין-- שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר, מַאֲכָלָהּ. עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי, תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ. מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט, חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב. וּבָא-כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ, כְּאִישׁ מָגֵן.
אבל זו הכללה לא נכונה בהכרח. החשיבה שעלינו להלחם בהתנהגויות שבנו, היא חשיבה כוחנית שבה אנחנו נלחמים בעצמנו. ובמלחמה, ישנם מפסידים. אין כפיה ביהדות, ועל כן אין גם ניסיון כוחני להלחם מלחמה פנימית ביצר שלנו או בהתנהגויות שדרכה הוא מתבטא. הכל מתחיל ונגמר בפרשנות שלנו לעולם ולמה שממלא אותו. ועל כן הדרך היא לא בהכרח לנסות לשנות את ההתנהגות, אלא לתעל את התועלת שבה למען אותה אנרגיה שאני עומד להשקיע.
אנשים עצלנים שואפים לעשות כמה שיותר בכמה שפחות פעולות. אני, במובנים מסוימים, אדם עצלן. לקח לי שנים להודות בזה מול עצמי ומול העולם.
כשאני מכין אוכל במטבח, אני שואף לערום כמה שיותר על הידיים כדי לא לעשות שתי ״נגלות״ (וככה כמעט בכל דבר אחר)… כשאני מסדר את הבית, אני מרכז דברים מכל חדר (וברוך ה׳ כשיש ילדים יש בלאגן) כדי ללכת כמה שפחות…
הנמלה, גם היא עצלנית במובן מסוים. לא בחוסר עשייה שלה, כי בטלנות מובילה לעצבות, והעצבות מקהה את המשמעות ולשם מחלחל דיכאון. אם כי, הנמלה עצלנית באופן העבודה שלה. ביעילות שלה. וכאמור, עצלנים שואפים לעבוד ביעילות מירבית ולהשקיע מינימום אנרגיה.
אז לכל העצלנים שבנינו, שיטה שעוזרת לי לצאת מאזור הנוחות שלי ולעשות דברים שטרם עשיתי ואני מאוד רוצה היא לחשוב בצורת ״האו טו״? איך אני יכול למצוא את המידע שיוביל אותי לדרך הקצרה ביותר עם כמה שפחות טעויות ולתוצאות טובות ואיכותיות? כשאני, אישית, חושב על לעשות פודקאסט, המוח שלי תוקף אותי ב״אתה לא יודע לעשות את זה, אתה לא תצליח!״ וחוסר ידע, או חוסר בהירות, מרפות את ידינו כי זה נדמה מורכב מדי או קשה מדי…
ובנינו, מי אוהב קשה? אז לחפש קצת מידע על איך לערוך פודקאסט ״גזל״ שעה מזמני אבל חסך לי מלא שעות של ניסוי וטעייה זו עבודה יעילה, שחוסכת זמן. וזמן זה אנרגיה. ועצלנים לא אוהבים לבזבז אנרגיה. כמו נמלים.
מה שמכווין את המחשבות שלנו, אלו הן השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו. וע״פ טיב השאלה, תהיה טיב המחשבה. פרשנות יוצרת עולם שדרכו אנחנו חווים את המציאות.
הכל זו שאלה של איך אני בוחר לראות את פני הדברים, ואיך אני בוחר לגייס את זה לטובתי. לא כל מה שלימדו אותנו הוא נכון.
ואגב, גם לרכז כביסה או כלים בכיור לערימה (אחרי שעשיתם ״וויש מים״ כמובן) ולעשות אותם במכה אחת עם פודקאסט לאוזניכם, זו דרך טובה להיות עצלן יעיל. מצרף לכם את הקישור לפודקאסט בספוטיפיי (לזמן של הכלים) https://open.spotify.com/show/5ByxkYmqgOJ77RCa93U9Ev?si=a4970684d9c2498c
נ.ב - ביום ראשון אוציא פרק סולו. כחלק מתהליך הלמידה שלי במסע הזה, הבנתי מכם שלא שומעים אותי מספיק. אז לקחתי לי פרק שלם, רק כדי לדבר על:
1. הצורך בשליטה אל מול אי ודאות
2. על איך לשחרר והשחרור כחלק מתהליך ריפוי
3. על מגבלת הבחירה החופשית במציאות
אם יש עוד נושאים שהייתם רוצים לקבל עליהם תוכן, אנא, שלחו הודעה אם אהבתם.ן מוזמנים.ות לשתף ולהעביר הלאה להצטרפות לקבוצה - דלתות התודעה https://chat.whatsapp.com/Kfo5J15Pyv1G6fesOViUpr